פסק-דין בתיק ת"א 48856/08

מבוא

1.      לפני תביעת התובע, יליד 22.7.79, בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה שארעה ביום 13.5.07 (להלן: "התאונה הראשונה"), ובתאונה שארעה ביום 5.6.07 (להלן: "התאונה השנייה"). [התאונה הראשונה והתאונה השנייה תקראנה להלן בשם הקיצור: "התאונות"].

2.      התאונות הינן "תאונות דרכים", כמשמען ב" חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975" (להלן: " החוק").

3.      התובע הגיש תביעתו בגין התאונה השנייה ב-ת.א 48856/08, כנגד מבטחת השימוש בקטנוע בו נהג במועד התאונה - הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הפניקס"), וכן הגיש לאחר מכן תביעה נפרדת בגין התאונה הראשונה וזאת ב-ת.א 51800/08. התביעה הוגשה כנגד מבטחת השימוש בקטנוע בו נהג במועד התאונה - המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ (להלן: "המאגר"). [ המאגר והפניקס תקראנה להלן בשם הקיצור: "הנתבעות"]. התביעות אוחדו לכשהסתבר כי הוגשו שתי תביעות נפרדות.

4.      אין מחלוקת בשאלת החבות. המחלוקת הינה בשאלת שיעור הנזק וחלוקתו בין הנתבעות בינן לבין עצמן.

5.      התובע הינו בוגר כתשע שנות לימוד ויצא לשוק העבודה בגיל 14 לערך, בשל קשיים כלכליים של משפחתו. התובע לא התגייס לצה"ל, במהלך השנים עסק בעבודות שונות ובשנת 2004 הקים עסק לעבודות גינון. כפי שיפורט בהמשך, בתחילת שנת 2012 חדל לעסוק בעיסוק זה והחל לעבוד כשרברב עצמאי. בסוף שנת 2012 חדל לעבוד כשרברב עצמאי והחל לעבוד כשרברב שכיר.

6.      פסק הדין ניתן לאחר שהובאו לפני תצהיר עדותו הראשית וחקירתו הנגדית של התובע, עדותו הראשית וחקירתו הנגדית של רואה החשבון של התובע מר ירון כהן, חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם ביהמ"ש ד"ר אלון פרידלנדר וחקירתו הנגדית. כמו כן, הובאו לפני סיכומיהם בע"פ של ב"כ בעלי הדין. 

7.      כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור, אלא אם ייאמר אחרת.

תמצית טענות הצדדים

תמצית טענות התובע

8.      אביא להלן את תמצית טענות התובע:

·        בנוסף לנכות האורתופדית שנקבעה על ידי המומחה יש לקבוע, כפי שאישר המומחה בחקירתו הנגדית, נכות לצמיתות בגין הפגיעה הנוירולוגית המתווספת לנכות האורתופדית בשיעור של 10%;

·        יש להביא בחשבון כי המומחה צפה אפשרות להחמרה בעתיד במצבו הרפואי של התובע;

·        נכותו התפקודית של התובע בהתחשב במהות הנכות, בהשכלתו ובעובדה כי הינו כשיר לעבודות כפיים בלבד הינה בשיעור של 15% לפחות;

·        יש לחשב את נזקי התובע בהתאם לשכר הממוצע במשק;

·        אלמלא התאונה, התובע היה משביח את הכנסותיו ולא נאלץ להחליף עיסוקיו בתדירות גבוהה כפי שנאלץ לעשות;

·        בשל החמרה שחלה במצבו הרפואי של התובע בשנת 2010, לא היה כשיר לכל עבודה בתקופה זו כפי שעולה מהתיעוד הרפואי שהוגש;

·        התובע עשה כל מאמץ להתאים את עיסוקיו למגבלותיו הרפואיות, ועל מנת להישאר במעגל העבודה, נאלץ בסופו של יום לעבור לעבודה כשכיר;

·        יש לחשב את הפסדי התובע בהתאם להכנסותיו בשנת 2005 ובהתעלם מהכנסותיו בשנת 2006, שכן זו אינה משקפת את פוטנציאל הכנסותיו;